למה עולה בנו תחושת ההחמצה בתהליך הגמילה?
גם אם אנחנו בוחרים להפסיק לעשן, מתישהו במהלך הגמילה תעלה בנו תחושת ההחמצה. יכול להיות שנשב בבית קפה ונבחין במישהו שמדליק ג'וינט עם הקפה שלו, או כל מצב אחר דומה לזה ונחשוב לעצמנו "וואי איך בא לי, איזה באסה שהוא יכול ואני לא".
נדמה לנו שתחושת ההחמצה נובעת מהוויתור שאנחנו עושים על הדברים הטובים שהקנאביס מביא איתו אבל האמת היא שאנחנו עושים המון ויתורים בחיים כמעט בכל בחירה שלנו – הוויתור עצמו הוא לא הבעיה.
כשאנחנו קונים משהו לבית אנחנו מוותרים על כסף כדי לשדרג את איכות החיים שלנו, כשאנחנו נרשמים ללימודים או לתוכנית הכשרה מסוימת אנחנו מוותרים על הזמן הפנוי שלנו כדי לשדרג את המיומנויות וההשכלה שלנו.
זה לא שהוויתור לא כואב לנו, ברור שנעדיף לשמור את הכסף אצלנו או להוציא ממנו כמה שפחות, אבל אחרי הרכישה לא מציקה לנו תחושת ההחמצה בכל פעם שאנחנו נזכרים בזה מכיוון שתחושת ההחמצה לא נובעת מהוויתור, אלא מהתחושה שאנחנו לא מקבלים משהו בתמורה. כשאנחנו מרגישים שוויתרנו סתם אז עולה בנו תחושת ההחמצה.
אנחנו יושבים בבית הקפה, מביטים בבחור שמעשן ורוצים את תחושת הסטלה שהוא מקבל – אלא אם כן עברה כבר תקופה לתוך הגמילה ואנחנו מרוויחים ממנה הרבה, במידה ואנחנו יותר אנרגטיים והחיים יותר נחמדים אלינו סביר שיכאב לנו על אותו בחור שמעשן ונחשוב "איזה באסה לו, הוא לא יודע שיש חוויות טובות בחיים האלו שאי אפשר לחוות כשאתה מסטול".
זאת אומרת שתחושת ההחמצה יכולה לתפוס אותנו כשאנחנו מרגישים לא מתוגמלים מספיק מתהליך הגמילה שזה אופייני לשלבים הראשונים של התהליך כשהכל קשה וחסר טעם, אבל זה יכול להיות אופייני גם לשלבים מאוחרים יותר במידה ואנחנו סוחבים בעיות וקשיים שלא הצלחנו להשתחרר מהם.
תהליך גמילה הוא לא רכישה של ספה חדשה לסלון שגורמת להרגשה של תמורה מיידית והוא גם לא הרשמה למסלול לימודים שנותן תחושה של ביטחון מזה שאנחנו בונים לעצמנו עתיד – בשתי הדוגמאות האלו עסקת החליפין ברורה, אנחנו מפסידים משהו מוגדר ומרוויחים משהו מוגדר אחר.
בתהליך הגמילה עסקת החליפין היא עסקה שרק צד אחד שלה ברור והצד השני נשאר בסימן שאלה – אנחנו יודעים על מה אנחנו מוותרים אבל נדע בדיוק מה יצא לנו מזה רק בהמשך הדרך.
לכן, בפעם הבאה שעולה תחושת ההחמצה חשוב להתייחס אליה כאל נורת סימון שנדלקת ומסמנת לנו שאנחנו לא מתוגמלים מספיק על הקושי של הפסקת העישון.
וזה זמן טוב לחשוב על מה חסר לנו, איפה אנחנו צריכים עזרה ומה יכול להקל עלינו בתהליך ובעיקר להזכיר לעצמנו שבעוד כמה שבועות יכול להיות שנביט על הרגע הזה ממקום אחר לגמרי.
