הבנת המנגנון הפיזי של ההתמכרות לקנאביס
להתמכרות לקנאביס יש שני צדדים, פיזי ונפשי – שני אלו קורים במקביל. בקטע המידע הבא אני אתייחס רק לצד הפיזי של ההתמכרות אבל חשוב לזכור שזהו לא השחקן היחיד במגרש. ההיבט הנפשי, הכולל גורמים כמו לחץ חברתי, התמודדות עם מצבי רוח, ודפוסי התנהגות מושרשים, משחק תפקיד משמעותי לא פחות בתהליך ההתמכרות.
תפקיד הדופמין בהתמכרות לקנאביס
כולנו מכירים את הרגע הזה שנשבענו לא לעשן אך הופתענו לגלות שהשארנו חצי ג'וינט במאפרה / בץ קטן במגירה / חבר בדיוק קפץ עם קצת… מצד אחד אנחנו אומרים "לא" ומצד שני המוח שלנו ננעל על זה, כאילו שזו המחשבה היחידה שיש לנו כרגע בראש ולא נוכל לשחרר אותה אלא אם כן ניקח שאכטה – זה קורה בגלל שהמוח שלנו מפריש דופמין.
מערכת התגמול והקנאביס
התלות הפיזית נוצרת כאשר הקנאביס "חוטף" (בעזרת הדופמין) את מערכת התגמול של המוח שלנו. מערכת התגמול זהו שם כולל לכל האזורים במוח האחראים לתגמל אותנו על פעולות שאנחנו עושים – על ידי הנאה, תחושת סיפוק וכדומה.
השפעת הקנאביס על הפרשת הדופמין
כשאנחנו צורכים קנאביס הוא גורם למוח שלנו להפריש דופמין ברמה מאוד גבוהה. דופמין זהו מוליך עצבי האחראי על שני דברים עיקריים:
- להניע אותנו לפעולה, זה בעצם מה שאחראי על תחושת המוטיבציה שלנו
- תחושת התגמול שאנו מקבלים מהפעולה שביצענו
השוואת הקנאביס לפעילויות אחרות מבחינת הפרשת דופמין
המוח שלנו מפריש דופמין בעקבות כל מיני פעילויות שאנחנו מבצעים: כשאנחנו אוכלים, מקיימים יחסי מין, מנהלים קשרים חברתיים ועוד… אך לא ברמה גבוהה כמו ההפרשה שנגרמת בעקבות עישון הקנאביס.
השפעת השימוש הקבוע בקנאביס על מערכת התגמול
במידה ואנחנו מעשנים על בסיס קבוע המוח שלנו הופך להיות אדיש לכמויות דופמין תקינות ומאפשר לנו להרגיש מתוגמלים רק כאשר יש הפרשת דופמין גבוהה, זה גם השלב בו פעילויות שלא מעורב בהן קנאביס הופכות ללא מעניינות. תופעה זו, הנקראת "דה-סנסיטיזציה", היא אחד המנגנונים המרכזיים בהתפתחות התמכרות ויכולה להשפיע גם על תחומים אחרים בחיים, כמו מוטיבציה בעבודה או בלימודים.
עובדה מעניינת על הפרשת דופמין בהקשר של שימוש בקנאביס
הפרשת הדופמין מגיעה לשיאה ממש לפני שאנחנו מדליקים את הג'וינט, זה הרגע שהדודא בשיא שלה, בשלב שאנחנו כל כך קרובים אבל עדיין לא הדלקנו. תופעה זו של ציפייה שמקורה בהתנייה מהווה חלק משמעותי בתהליך ההתמכרות. זה מסביר למה לפעמים עצם ההכנה לעישון יכולה להיות כל כך מספקת.
מטרת תהליך הגמילה מקנאביס
תהליך גמילה מקנאביס צריך להביא אותנו למצב שבו אנחנו מרגישים שהמלחמה נגמרה ולא צריך להיאבק בדחף להדליק ג'וינט. חשוב לזכור שכעבור זמן מה מהפסקת העישון המוח חוזר להגיב לרמות הדופמין התקינות, מה שאומר שבמידה ואנחנו לא סוחבים נטל רגשי שמכביד עלינו החיים חוזרים להיות מעניינים.
קובי הוא פסיכותרפיסט שמלווה מטופלים בתהליכי גמילה מקנאביס, לאחר שעבר בעצמו 11 שנים של התמכרות לקנאביס.
מנחה סדנאות גמילה (למעלה מ-40 מחזורים), מחבר הספר "לא נולדנו עם ג'וינט ביד",מגיש הפודקאסט "התמכרות וגמילה מקנאביס" ומנהל קהילת הפייסבוק "מפסיקים ומפחיתים קנאביס ביחד" המונה למעלה מ-17,000 חברים.
