למה הדחף לעשן חזק יותר מהבחירה שלנו להימנע מעישון? לא מדובר בבעיה בכוח הרצון, אלא במשהו מורכב יותר. אני קובי צ'אוסקי, פסיכותרפיסט שמטפל בהתמכרות לקנאביס לאחר שעברתי בעצמי 11 שנים של תלות בקנאביס. אם קשה לכם להפסיק לעשן זה לא אומר שאתם חלשים. במאמר זה נעשה סדר במה שקורה במוח ובגוף שלכם בעקבות צריכת קנאביס. הבנת המנגנון תעזור לכם לעבוד איתו במקום נגדו.
הפרעת שימוש בקנאביס: מה ה DSM-5 אומר
לפני שנכנסים לביולוגיה, כדאי להבין שהשיח על התמכרות לקנאביס כבר מזמן לא נשען רק על דעות או סטיגמות. בשנת 2013, ההסתדרות הפסיכיאטרית האמריקאית הכניסה את "הפרעת שימוש בקנאביס" (Cannabis Use Disorder, או CUD) לספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה DSM-5. מדובר באבחנה רפואית מוכרת שמתארת מצב שבו השימוש בקנאביס מתחיל לפגוע בתפקוד, בשליטה וביכולת להפסיק למרות ההשלכות.
מחקרים מראים שכ 9% מכלל האנשים שמתנסים בקנאביס מפתחים תלות, והשיעור הזה עולה משמעותית אצל מי שמשתמש באופן יומיומי או מתחיל בגיל צעיר.
מה שאני הולך להסביר עכשיו הוא חלק מהמנגנונים הביולוגיים שעומדים מאחורי התהליך הזה.
המערכת האנדוקנבינואידית: איך הקנאביס משפיע על המוח
יש לכם במוח מערכת שלמה שמיועדת לעבוד עם חומרים דמויי קנאביס. היא נקראת המערכת האנדוקנבינואידית (Endocannabinoid System), ויש לה תפקיד מרכזי בוויסות מצב הרוח, התיאבון, הזיכרון, השינה והכאב. אחד החומרים המרכזיים במערכת הזו נקרא אננדמיד, ולא במקרה: "אננדה" בסנסקריט פירושו אושר.
הגוף מייצר אננדמיד בכמויות קטנות ומדויקות, וברגעים מסוימים כמו אחרי פעילות גופנית, אינטראקציה חברתית טובה או אוכל. האננדמיד נקשר לקולטנים בשם CB1, שנמצאים בין השאר גם במערכת התגמול של המוח.
כאן נכנס הקנאביס. ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בקנאביס, נקשר לאותם קולטני CB1, אבל בצורה חזקה וממושכת יותר מהאיתות הטבעי של הגוף. כשהמוח נחשף לכך שוב ושוב, הוא מנסה להתאזן: הוא עשוי להפחית את הרגישות והכמות של הקולטנים, וגם את הפעילות הטבעית של המערכת האנדוקנבינואידית.
השינויים האלה יכולים להתחיל הרבה לפני שאדם מרגיש שהוא "תלוי" בקנאביס, והם חלק מהבסיס הביולוגי להתפתחות של סבילות ותלות."
דופמין ומערכת התגמול: למה הקנאביס תופס אחיזה?
מערכת התגמול היא שם כולל לרשת אזורים במוח שאחראית לחזק התנהגויות דרך תחושות של הנאה, סיפוק ומוטיבציה לחזור עליהן. דופמין הוא אחד המוליכים העצביים המרכזיים במערכת הזו, ויש לו תפקיד חשוב במוטיבציה, בלמידה ובהפניית תשומת הלב למה שהמוח מזהה כמשמעותי או מתגמל.
המוח מפריש דופמין באופן טבעי כשאוכלים, מתאמנים, יוצרים קשרים חברתיים או מקיימים יחסי מין. קנאביס משפיע על אותה מערכת דרך ה-THC, שנקשר לקולטני CB1 באזורים שקשורים לתגמול ומוטיבציה, כולל אזור בשם Ventral Tegmental Area (VTA). ההשפעה הזו מפחיתה עיכוב על תאי דופמין, וגורמת לעלייה בשחרור דופמין במערכת התגמול.
מבחינת המוח, זו לא רק תחושה נעימה — זה אות שמשהו חשוב במיוחד קרה. ומה שהמוח מזהה כחשוב, הוא ירצה לשחזר.
דה-סנסיטיזציה: למה דברים אחרים מפסיקים לעניין
כשהמוח מקבל הצפת דופמין כזו על בסיס קבוע, הוא מתאים את עצמו. הקולטנים מתחילים להגיב פחות, הסף לתחושת תגמול עולה. כאן קורה דבר שהרבה אנשים חווים: דברים שפעם עניינו פשוט מפסיקים לעניין.
תופעה זו נקראת דה-סנסיטיזציה, והיא אחד המנגנונים המרכזיים בהתפתחות ההתמכרות. הסרט שעד לפני שנתיים היה מעולה עכשיו "לא משהו". הריצה שפעם נתנה אנרגיה הופכת למאמץ, השיחה עם החבר רק בסדר אבל לא יותר. זה לא שהדברים השתנו, פשוט רף התגמול שלכם עלה כל כך גבוה שרק קנאביס מצליח להגיע אליו.
זה משפיע גם על תחומים נוספים הקשורים למוטיבציה כמו תפקוד ועניין בעבודה, רצון ללמוד ויכולת ליהנות מקשרים.
הציפייה לעישון: כשהמוח כבר נכנס למצב תגמול
אולי יפתיע אתכם לשמוע שחלק משמעותי מהפעלת מערכת התגמול קורה עוד לפני השאכטה הראשונה. הרגע של ההכנה, גלגול הג'וינט, ההתארגנות לעישון, כל אלה יכולים לעורר הפרשת דופמין וציפייה חזקה לתגמול עוד לפני שהקנאביס נכנס לגוף.
זה מסביר תופעה שנשמעת מוזרה להרבה אנשים: למה עצם ההכנה לעישון יכולה להרגיש מספקת בפני עצמה. עם הזמן, המוח יוצר חיבורים חזקים בין הקנאביס לבין גירויים סביבתיים כמו שעה מסוימת ביום, חברים מסוימים, מוזיקה, מקום, ריח או אווירה.
הטריגרים האלה מפעילים את מערכת התגמול עוד לפני העישון עצמו, ולכן גם אנשים שמחויבים לחלוטין להפסיק יכולים פתאום להרגיש דחף עוצמתי. המוח לא מגיב רק לחומר אלא גם לכל מה שהוא למד לקשר אליו.
וזו לא חולשה או "חוסר כוח רצון". זו הדרך שבה מנגנוני למידה וזיכרון עובדים.
שיקום מערכת התגמול: ציר זמן ריאלי
הבשורה הטובה היא שהמערכת האנדוקנבינואידית ומערכת התגמול הן מערכות גמישות, ובמקרים רבים הן מסוגלות להשתקם בהדרגה אחרי הפסקת שימוש בקנאביס. הנה ציר זמן כללי שמבוסס על מחקרים בנושא התאוששות קולטני CB1 ושינויים במערכת התגמול, אך למרות המחקרים חשוב לקחת בחשבון לא כל האנשים מגיבים להפסקת העישון באותו האופן:
שבוע 1 עד 2:
תסמיני הגמילה לרוב בשיאם. עצבנות, קושי בשינה, ירידה בתיאבון, חוסר שקט או מצב רוח ירוד. זו תקופת ההסתגלות הראשונית של המוח והגוף.
חודש 1:
אצל רבים הדחפים מתחילים להיחלש ותסמיני הגמילה הפיזיים פוחתים משמעותית. חלק ממערכות הוויסות במוח מתחילות להתאזן מחדש.
חודשים 3 עד 6:
מערכת התגמול מתחילה להגיב בצורה טבעית יותר. פעילויות יומיומיות עשויות לחזור ולעורר עניין, מוטיבציה והנאה, ורמות הפעילות של המערכת האנדוקנבינואידית מתייצבות בהדרגה.
חצי שנה ומעלה:
אצל רבים ניכרת התאוששות משמעותית בתפקוד הביולוגי והרגשי. במקרים של שימוש ממושך וכבד, חלק מהשינויים במערכת ה CB1 עשויים להמשיך להשתקם גם מעבר לכך.
לצערי, לעיתים הפסקת העישון לכשעצמה לא מספיקה
ההתאוששות הפיזית היא רק חלק מהסיפור.
אצל הרבה אנשים הקנאביס הפך עם הזמן גם לכלי רגשי, דרך להתמודד עם לחץ, חרדה, בדידות, שעמום או קושי פנימי אחר. לכן גם כשהמוח כבר מתחיל להתאזן ביולוגית, עדיין יכול להישאר דחף נפשי לעשן או הצפה של תחושות קשות כמו דיכאון, ריקנות וחרדה שאינן חלק מתסמיני הגמילה אלא מצב נפשי שהקנאביס עזר למסך.
יש הבדל חשוב בין הפסקת העישון שהיא בעצם קטיעת מושא ההתמכרות המובילה להתאוששות פיזית לבין תהליך גמילה רחב יותר שנותן מקום גם לצד הנפשי. אם אתם לא בטוחים מאיפה להתחיל ורוצים לבחון אם התהליך מתאים לכם, אפשר להתחיל בפגישת ייעוץ ראשונית שעה ביחד לעשות סדר, בלי התחייבות.
שאלות נפוצות:
- כמה זמן לוקח למוח להתאושש מהשפעות הקנאביס על הדופמין?
מערכת התגמול מתחילה להתאזן כבר במהלך השבועות הראשונים אחרי הפסקת השימוש, וחלק משמעותי מתהליך ההתאוששות מתרחש בתוך 3 עד 6 חודשים. אצל מי שעישן במשך שנים רבות, חלק מהשינויים בקולטני CB1 ובפעילות המערכת האנדוקנבינואידית יכולים להמשיך להתאזן גם עד שנה ויותר.
תסמיני הגמילה הפיזיים פוחתים אצל רוב האנשים במהלך החודש הראשון, אבל החזרה לרגישות טבעית לתגמול, מוטיבציה והנאה היא בדרך כלל תהליך הדרגתי.
- למה אני מרגיש דיכאון וריקנות אחרי שהפסקתי לעשן?
חלק מהתחושות האלו קשורות לתגובה הפיזית של המוח והגוף להפסקת השימוש בקנאביס. בשבועות הראשונים מערכת התגמול עדיין נמצאת בתהליך הסתגלות מחדש, וזה יכול להתבטא בירידה במוטיבציה, תחושת ריקנות, מצב רוח ירוד או קושי ליהנות מדברים רגילים.
מעבר לכך יש גם רובד נוסף: הקנאביס לעיתים הופך לדרך לטשטש לחץ, בדידות, חרדה, חוסר שקט או כאב רגשי אחר. כשהעישון נפסק, הדברים האלה לא נעלמים איתו, אלא מתחילים לצוף.
זו הסיבה שטיפול עומק שנוגע בדברים שמפריעים לכם יכול לייצר שינוי שמחזיק לאורך זמן.
- אפשר לזרז את שיקום מערכת התגמול?
למערכת העצבים אין קיצורי דרך, והמוח צריך זמן כדי להתאזן מחדש. אבל יש דברים שיכולים לתמוך בתהליך: פעילות גופנית אירובית מסייעת להפרשה טבעית של דופמין ואנדוקנבינואידים, שינה סדירה עוזרת למוח להתאושש, ותזונה מסודרת מספקת לגוף את התנאים שהוא צריך כדי להשתקם.
4. למה הדחף לעשן חוזר גם כשאני לא חושב על קנאביס?
כי המוח לא מגיב רק לקנאביס עצמו, אלא גם לכל הטריגרים שהתחברו אליו לאורך הזמן. שעה מסוימת ביום, חבר, ריח, אווירה, מוזיקה או מצב רגשי מסוים. כל אחד מאלה יכול להפעיל את מנגנון הציפייה של המוח ולעורר דחף לעשן עוד לפני שהקנאביס בכלל בתמונה.
- האם הפרעת שימוש בקנאביס (CUD) ניתנת לטיפול?
כן, באופן מובהק. ה-DSM-5 מכיר ב-CUD כאבחנה מטופלת. טיפול שמשלב הבנה של המנגנון הביולוגי עם עבודה על הצד הנפשי דרך הכרה בתפקידו של הקנאביס בחיים שלכם ותשומת לב לצרכים הדורשים מענה יכול לייצר שינוי שלא רק מייתר את הצורך בקנאביס אלא גם משפר את איכות החיים בצורה משמעותית.
- למה קשה להפסיק לעשן קנאביס גם כשבאמת רוצים?
עם הזמן הקנאביס משנה את הדרך שבה מערכות התגמול והוויסות במוח פועלות. השימוש משפיע על הרגישות של קולטני CB1 במערכת האנדוקנבינואידית, משנה את הפעילות הטבעית של אננדמיד, ומשפיע גם על מערכת הדופמין ועל תחושת התגמול והמוטיבציה.
כשמנסים להפסיק, המוח והגוף עדיין נמצאים בתהליך הסתגלות מחדש. הדחף לעשן, חוסר השקט או תחושת הריקנות שאנשים רבים חווים אינם רק עניין של כוח רצון, אלא ביטוי לשינויים ביולוגיים ורגשיים שנבנו לאורך הזמן וכשנכנסים לכזה תהליך חשוב להבדיל בין חיים עם קנאביס לחיים בלעדיו.
קובי הוא פסיכותרפיסט שמלווה מטופלים בתהליכי גמילה מקנאביס, לאחר שעבר בעצמו 11 שנים של התמכרות לקנאביס.
מנחה סדנאות גמילה (למעלה מ-40 מחזורים), מחבר הספר "לא נולדנו עם ג'וינט ביד",מגיש הפודקאסט "התמכרות וגמילה מקנאביס" ומנהל קהילת הפייסבוק "מפסיקים ומפחיתים קנאביס ביחד" המונה למעלה מ-17,000 חברים.
